הדרך של יובל ואמא ש'ך
רב-מכר היסטרי ששבר כל מוסכמה בעולם הספרות הישראלי. בנוסף, הספר הכי בוטה, דפוק, אמיתי ומצחיק במדינת ישראל.
הספר הראשון בארץ לאנשים שלא קוראים ספרים. פיזית.
הנה תקציר:
תקציר זה חרא.
אבל אם אתם מתעקשים אז אני אגיד שחלק מהחיים זה למצוא את עצמך, אבל עצמך מתחבא על איזה חוף בהודו, פותח בומים של בוקר, או אולי בבוליביה, מרביץ שורות מאיזה תחת עגול ושזוף, אולי בבית מאחורי השידה שהיית מורח עליה את הדברים שלך מהאף כשהיית קטן. הנקודה שלי היא, שכמו כולם, הדרך שלנו אלינו היא לא קלה, ואין בה ודאות, ואין בה בטחון. יש בה בורות, כשלונות, ועצב וכאב...
יש גם שמחה, וצחוקים וכיף. אבל למי אכפת מזה אחרי כל הדכאון שבא מקודם. ידעתי שאני לא צריך לרשום שום דבר. עצות של עורכים ספרותיים, 'תרשום תקציר' הם אומרים. אתם תקציר. תקציר זה פח.
אז פה מתחילה הדרך של יובל, שהיא כל כך דומה, וכל כך שונה מהדרך שלכם. ואתם מוזמנים להצטרף. כי היא דרך אש, וכל הזמן מוצאים בה שטרות של מאתיים וקליפרים.
הספר נמכר בעשרות אלפי עותקים, שינה חיים ונגע בדרכים מחוללות באין-ספור נפשות. והוא יגע גם בכם.
רק כזה אל תקנו אותו אם יש לכם לב חלש ורגישות לשפה ורוח בוטה מדי. כי אז יהיה לי לא נעים אישית.
אפשר הכל
ספר הפנטזיה הכי מטורף שנכתב אי פעם. מהדמויות העמוקות וההיסטריות עד לעלילה שתקח אתכם עמוק לתוך עולם שמרגיש כל כך דומה ובאותו הזמן כל כך שונה - שגם אתם יכולים לחיות בו, כאדם שבחר בחיים בדרכו שלו.
פאקינג שיט. יאפ זה התקציר היחיד בעולם שמתחיל בפאקינג שיט - לספר הפנטזיה השונה והראשון מסוגו, שמתאים גם לאנשים שלא קוראים ספרים. ספר על הגשמה עצמית, על ייעוד, ועל הניצחון האישי על הפחד שעומד בדרך לגרסה הכי טובה שלנו. וגם על סקס, סמים, צחוקים רצח ודרקונים.
'זה בכלל לא תקציר' אתם חושבים? אוקיי זה נכון תכלס.
אז הנה תקציר: תקציר זה גיי. אין תקציר.
אז פשוט תקנו תפאקינג ספר יא נקניקים. ההורים שלכם לא ידעו שאתם מחזיקים את הספר הכי גס במדינת ישראל, הם פשוט יחשבו ש'יאאא איזה כיף הילד שלנו חנון סוף סוף והוא הולך לאוניברסיטה אולי' ויתנו לכם דמי כיס ואוטו ויסכימו לכם לשתות קולה בבית אפילו שזה רעל.
וזה התקציר.
הספר מביא חוויה ייחודית שמעולם לא נכתבה בספרות הפנטזיה, אם באופי הכתיבה, או בתוכן הסיפור.
הוקי
אני לא מאמין ששום דבר שאכתוב כאן יצליח באמת להעביר משהו מתוך הלב שבספר הזה. אני לא חושב שלדפדף בו יעשה לו צדק. כאילו כשאתה פוגש מישהו, אתה פשוט מדפדף בו רנדומלית, נותן לכמה מילים לקפוץ מולך, ומחליט אם אתה אוהב אותו או לא? בדיוק. כי מי אנחנו, או נכון יותר, מי אתה מול מי שאני? כולנו ספר, גם אתה. וזה בסך הכול אני: אלוהים, התבגרות, צבא והקרב על החיים שהצלחתי לחיות. המקומות שאליהם הגעתי וההרים שכבשתי הם אותם המקומות וההרים שמהם נפלתי והתרסקתי, שבור בכל מקום שאפשר לדמיין. בערך ובדיוק וגם בכלל לא כמוך. אבל כרגע אתה מחזיק ביד שלך את הנפש שלי. הספר הזה הוא כל מה שלא הצלחתי להוציא מעצמי עד עכשיו. וזה קרה בצורה הכי יפה, מצחיקה, סוחפת ומיוחדת שלא נראתה כמותה בספרות הישראלית. יאפ! זהו ספר ראשון מסוגו… אבל את זה תגלה עוד מעט. ובכלל עוד לא פגשת את הוקי! חיים שלי, כוכב שלי, החבר הכי טוב שלי, החייל הגיבור ששירת איתי, שליווה אותי ונלחם איתי ברגעים הכי קשים וחשובים שעמדו מולי וגם ברגעים הכי מצחיקים והיסטריים. הכלב שאני חייב לו את חיי, שהציל אותי מהחיים ומעצמי. הספר הזה הוא חוויה שלא נראתה כמותה, ספר שפורט על כל מיתרי הרגש - והחלק היפה ביותר הוא שכל זה נכון, לא משנה מי אתה, כל עוד הלב שלך פועם. אז זה הסיפור שלי ושל החבר הכי טוב שלי, הוקי.