מי אני?
פאק קבלו מאחורה איך העיר זזה תעריכו שמתי על זה כסף כמו אהבל
אני רועי מייקל שפי. יש לי שלושה שמות כי אמא שלי ממש אוהבת שמות ואנרגיות ולגעת לאנשים במצח. אז בלי שום קשר לשמות יש לי גם שלושה שקעים אנרגטיים במצח כי היא נגעה בו ממש חזק כשהייתי תינוק. היא אומרת שזה לא בגללה בכלל, וזה כי נולדתי מפגר. סופר, כתב, רעיונאי – שזה לא ממש נכון, פשוט למדתי קופירייטינג ונתנו לי תעודה מחוסר נעימות כי סבא שלי שילם להם. תל אביבי עד גיל 10, ככה שאני יודע איפה המקומות הכי שווים בעיר לשחק סטנגה. פיתחתי אישיות בהוד השרון, בין ריחות של הפרות מהמושב הצמוד אליי. אז גדל לי אופי. אני נורא נחמד פשוט גזען ומקלל בצרפתית בלב מלא. אני ילד ריטלין, לא הצלחתי בשום מסגרת בחיים, עד שהקאתי ספר החוצה שנקרא 'יובל' (הדרך של יובל ואמא ש'ך). ללא פרסום או עזרה – היום רב-מכר ששבר את שוק הספרות הישראלי. הספר הכי גס בישראל, כנראה גם הכי מצחיק. והכי חשוב, שונה – נחשב לג'אנר חדש: ספרות לאנשים שלא קוראים ספרים. מסיים לכתוב עוד ספר היסטרי בימים אלו. אז אם אתם רואים מישהו משתין מצחוק לבד ברחוב ומחזיק ספר, זה בגללי. או שיש לו שבץ וממש כדאי שתבררו. אני אוהב במבה ודאבסטפ. מת על אנשים, על נשים ועל הגלגלת של העכבר. החלום שלי הוא לבנות רובי לייזר ומכונת זמן, ואז לנסוע לעבר עם חברים ולהלחם עם דינוזוארים עם הרובי לייזר שבניתי ולעשות אותם על האש. שונא אנשים שאומרים 'שאלה שאלתית', אני גם שונא כוסות חד פעמיות, הנמעכות האלו, הן השטן מבחינתי ויום יבוא ואני אשמיד את כולן. וגם מרציפן, אני אשמיד אותך מרציפן.