אני רועי מייקל שפי.
יש לי שלושה שמות כי אמא שלי ממש אוהבת שמות ואנרגיות ולגעת לאנשים במצח. אז בלי שום קשר לשמות יש לי גם שלושה שקעים אנרגטיים במצח כי היא נגעה בו ממש חזק כשהייתי תינוק. היא אומרת שזה לא בגללה בכלל, וזה כי נולדתי מפגר.
 
תל אביבי עד גיל 10, ככה שאני יודע איפה המקומות הכי שווים בעיר לשחק סטנגה ולהתארגן על קטאמין. פיתחתי אישיות בהוד השרון בין ריחות הפרות מהמושב הצמוד אליי. אני נורא נחמד פשוט מאוד גזען ומקלל בצרפתית בלב מלא.

אני ילד ריטלין, לא הצלחתי בשום מסגרת בחיים, עד שהקאתי ספר החוצה שנקרא 'יובל' (הדרך של יובל ואמא ש'ך), כאחד שמעולם לא קרא ספרים. וללא פרסום או עזרה – היום רב-מכר ששבר את שוק הספרות הישראלי. הספר הכי גס בישראל. אומרים שגם הכי מצחיק, ואמיתי גם, ולפעמים מרגש ומאיר. והכי חשוב, שונה – נחשב לז'אנר חדש: ספרות לאנשים שלא קוראים ספרים. אחריו הגיעו עוד שני רבי-מכר שזכו לשבור תקרות זכוכית משלהם, אבל נהיה פה ארוך אז תקראו תקצירים ושכנועי מכירה כאן.

קיצר אם אתם רואים מישהו משתין מצחוק לבד ברחוב ומחזיק ספר, זה בגללי או שיש לו שבץ. סרטון הסברה (באנגלית) לטיפול בשבץ
אני אוהב במבה, דאבסטפ ושואבי אבק של דייסון.
החלום שלי הוא לבנות רובי לייזר ומכונת זמן, ואז לנסוע לעבר עם חברים וללכת מכות רצח עם דינוזוארים עם הרובי לייזר שבניתי ולעשות אותם על האש.
שונא אנשים שאומרים 'שאלה שאלתית', ׳נהגוס׳ ו׳כמו שאומרים׳ כשלא צריך. אני גם שונא כוסות חד פעמיות, הנמעכות האלו, הן השטן מבחינתי ויום יבוא ואני אשמיד את כולן. וגם מרציפן, אני אשמיד אותך מרציפן.